חטיבה צעירה

מתוך תפיסה שיש חשיבות יתרה ליסודות נכונים כבסיס למצוינות במחול.
כשפוגשים את  אסנת כהן, רואים שהיא צמחה בחדר המחול. ההליכה והיציבה שלה מסגירות אותה. מגיל 5 היא רקדה בסטודיו גדול בחולון. המשיכה ללהקה של הסטודיו, שם התבלטה וזכתה להרבה קטעי סולו. כנערה רקדה בביכורי העתים בתל אביב. בהמשך רקדה בכמה פרויקטים במסגרת הרמת מסך, עברה הרבה מאד השתלמויות מתא״ן, ביכורי העתים וסמינר הקיבוצים.
היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ומחול, שם למדה לתואר והשלימה לתעודת הוראה לכל הגילאים. היא לימדה גם
רקדנים בוגרים יותר, אבל כשהפכה אמא החליטה לערוך שינוי: ״הבנתי שהשילוב של אמא ומורה קרוב ללבי.״
כהן לימדה בבית ספר אמריקאי בניגריה, ושנתיים בשוויץ, וגם במודיעין לימדה 3 שנים בבית הספר הדמוקרטי,
וכן שיעורי תנועה עם נגיעה לריקוד בגני ילדים במודיעין, ברעות ובקיבוץ נחשון. לזוז במחול הגיעה מיד
כשחזרה משליחות בחו״ל. ״אני עובדת בזוז במחול כבר מעל 20 שנה. כאן לימדתי מההתחלה קטנטנים. במשך שנים רבות
לימדתי מחול לגיל הרך. וכיום אני מרכזת את חטיבת הגיל הרך בסטודיו, ואת כל הנסיון
וההכשרה שלי אני מעבירה למורות המקסימות שעובדות עם הרקדניות הצעירות.״
שיעורי המחול לגיל הרך של ב;זוז במחול החלו לפני למעלה ל-20 שנה, עם פתיחת חוגי המחול של גלית ורואי כבירי במודיעין. השנים קבלו השניים החלטה אסטרטגית, לרכז את כל הצוות הגדול שעובד עם הגיל הרך בחטיבה אחת, מתוך מטרה להשביח את העבודה בקבוצות של ילדי הגן והכיתות הנמוכות.
לדברי רואי כבירי, מחול לגיל הרך הוא הבסיס של הפירמידה, ויש חשיבות להקניית היסודות באופן מקצועי ונכון, תוך התאמת השיעורים לגיל הרקדניות וליכולותיהן. לכן מינו את אסנת כהן, כמרכזת חטיבת הגיל הרך.
״ מי שלומדת באקדמיה ובסמינר לא תמיד עושה התמחות ספציפית בגיל הרך.״ מסבירה כהן. ״הלימודים לרוב מתייחסים לגילאי 6 ומעלה. קיימת דרישה לשיעורים כבר מגיל צעיר יותר, ואנחנו יודעים שככל שמתחילים מוקדם יותר, כך ההישגים טובים יותר. מוסדות החינוך הגבוה למורים למחול נותנים מענה חלקי למורים,
מבחינת כלים והבנה של העולם הזה. מתוך הנסיון רב השנים שלי, והרצון של המורות להפרות זו את זו ולחלוק ידע ונסיון זו עם זו, החלטנו לקבץ את כל המורות שעובדות עם הגיל הרך בזוז במחול לחטיבה אחת. כולן עובדות יותר בסינרגיה, כשהתפקיד שלי הוא גם להביא את הנסיון שלי וגם לרכז ולאפשר.
״כל מורה עובדת בשיטת העבודה שלה, על פי הדגשים שלה. יש לה חופש ביטוי מלא. על פי רצונה, כל מורה יכולה להיעזר בהכוונה, טיפים וידע שאני יכולה להציע. התוצאה היא שיתוף פעולה הדדי בין כל המורות, בינן לבין עצמן ובינן לביני. אני שמחה לומר, שיש לנו צוות מדהים, ואני גאה לעבוד אתן!
יש דגשים ומטרות אחידות ומשותפות, עם ארגז כלים שאנחנו רוצים שכולן יעבירו במהלך השיעורים. הדרך,
הסגנון ומהלך השיעור הם בחירה של המורה, ולכן גם יש שוני בין המורות ובין השיעורים. זה כל היופי״
לכל מורה בחטיבת הגיל הרך מתלווה גם מדריכה צעירה, רקדנית בלהקות המחול של זוז במחול, שמגבה את המורה ועוזרת לה בשיעורים, מעניקה תשומת לב לבנות וגם מלווה אותן לשירותים או לשתות, במידת הצורך.
כהן אומרת, שכמרכזת החטיבה, יש מספר דגשים ומטרות אחידות: מקפידים על גישה שמתאימה לגיל הרך –כבוד, הקשבה, שיח נעים ; לימוד היסודות של עולם הריקוד – עמידות שונות ומנח רגליים או ידיים ; רפרטואר
אחיד שכולן מעבירות – ריקודים משותפים ; שילוב יצירה ופיתוח הדמיון של הרקדנית הצעירה בשיעורים.
״כל המטרות הגופניות הן תמיד בהתאמה ליכולת הגופנית של כל גיל וכל רקדן – תפיסת המרחב, תפיסת הגוף ויכולות מוטוריות. כאן נכנס הידע והנסיון שלי ושל הצוות, לגבי מה בעצם מסוגלות הרקדניות לעשות בכל גיל.
הנסיון והעבודה בשטח הרבה פעמים מאפשרים להיכנס לעולם הגיל הרך ביתר קלות. עם ילדים גדולים זה יותר פשוט, אבל בגיל הרך זה יותר מסובך, ולכן חשוב הנסיון בשטח.״

צוות המורות מפתח את הדברים הבאים: בנייה של דימוי גוף חיובי, מודעות גופנית, יציבה, חוש קצב, גמישות, קואורדינציה, עידון תנועה, מרכז הגוף, ביטחון עצמי, יכולת ריכוז, כוח, תפיסה מרחבית, דיוק, הבעה אישית באמצעות תנועה, עבודה על התאמה מוזיקלית ועוד…
״בכל גיל, ובגיל הזה בפרט, הן מאד אוהבות להמציא בעצמן, ואנחנו מאפשרים ומפתחים את זה, כדי לא להכניס אותן לתבניות מקובעות. אנחנו משתדלים שבמהלך השיעורים יהיה מקום להבעה ויצירה ולפתח דמיון, בעזרת אביזרים, דימויים, שירים ודקלומים. אנחנו משתדלות לתת הוראות פתוחות, כדי שכל רקדנית תוכל לקחת את
ההוראה לאן שהיא בוחרת. בגיל הרך התמצאות במרחב זה לא דבר מובן מאליו. אלה מושגים שנבנים, כמו איפה אני במרחב, איפה אני ביחס לאחר, ימין, שמאל, איך נבנה מעגל. 

במהלך השנה יש פעילויות, בנוסף לשיעורים השוטפים, כמו שיעורים פתוחים להורים, שיעורים פורימיים,
פעילות משותפת הורה-ילד, ובסוף שנת הפעילות עולות הרקדניות הצעירות על בימת היכל התרבות, ומעלות
מופע פרמיירה בדיוק כמו הלהקות הבוגרות.
״הגיל הרך מאד מאתגר אותי. אני מרגישה סוג של שליחות בעבודה עם הילדים הצעירים. יש משהו מורכב
בעבודה אתם. צריך להיות רגישים לניואנסים קטנים, כדי שחווית המחול תהיה חיובית. הקטנים מקבלים אצלנו
בשיעורים כרטיס כניסה לעולם המחול, והזדמנות להתנסות ביסודות כמו: עמידות ומנח של הידיים והרגליים,
והכל מתובל בחריזה ושירים.
חשוב לי שהדברים יהיו נעימים. מעבר לנועם שמשדרת המורה, ניתן להשיג זאת גם על ידי המוזיקה. אנחנו
משלבים בשיעורים מגוון רחב של סגנונות של מוסיקה, שירי ילדים ושירי אריק איינשטיין או וולט דיסני, מוסיקה
קלאסית וגם שירים שמחים שכיף לזוז אתם.
״בקבוצות יש גם בנים, ובהחלט יש להם מקום לביטוי. מי שמגיע יש לו זיקה מאד מיוחדת לעולם הזה. חייב
שיהיה לו צורך מאד חזק להתנועע. עולם הריקוד הוא לא עולם של ברבי, פיות ונסיכות. יש עוד דברים שחשוב שיתנסו בהם וזה גם מאד מתאים לבנים״
גלית כבירי, תראפיסטית בתנועה בהכשרתה, אומרת שלכל שלב התפתחותי יש משמעות, וחשוב מאד
להתמקצע בתחום, כדי לדעת איך לגשת לרקדניות בגיל הזה, ולשים דגש בהתאם ליכולות ולשלב ההתפתחותי.
היא מדגישה, שמחול מוסיף לרקדניות יכולות שלא בהכרח קשורות רק לריקוד, כמו יכולת ריכוז, התמצאות במרחב, משמעת, בטחון עצמי, תפקוד בחברה, מוטיבציה ועוד. ״אנחנו רואים שמי שהחל את דרכו בסטודיו בגיל
צעיר מגיע להישגים טובים מאד במסגרת הלהקות הייצוגיות שלנו בהמשך. בפרמיירה של סוף השנה, מוצגים הבוגרים והבוגרות, ומונים את מספר השנים שהם רקדו אצלנו בסטודיו. מי שהחל בגיל 3-4 והמשיך עד סוף
הדבר ניכר בו.״

חוגי המחול לגיל הרך מגדלים למצוינות.
כבירי מציינת, שכל המורות שעובדות עם רקדנים ורקדניות בגיל הגן והכיתות הנמוכות מתמחות בשכבת הגיל
הזו, ויש להן מערך מותאם לגיל זה. ״יש לנו צוות מופלא של מורות, ויש את אסנת שמובילה אותן, מנחה אותן,
נכנסת לשיעורים, בונה תכנית שנתית ונותנת גיבוי למורות. היא גם מסייעת לרקדניות הקטנות שלנו להשתלב בקבוצות שמתאימות להן, ולקדם רקדניות חזקות לקבוצות אחרות. ההורים יודעים שיש עוד זוג עיניים מקצועיות שמלווה את הרקדניות הצעירות, ועוד דמות שמנחילה להן אהבה לתחום המחול.״
אסנת כהן מסכמת את ה״אני מאמין״ שלה: